בית המשפט השלום בחיפה קיבל את תביעת עירית חיפה באמצעות עו"ד אליהו מלך, לתשלום היטל סלילה בסך 580,161 ₪, תוך דחיית טענות הנתבעים לפיה הנכס איננו נכס גובל וכן טענותיהם בדבר זכות קיזוז בגין הפקעה...
פס"ד תא 4079-04 עירית חיפה נגד השמשוני יהודה
בתי המשפט
בית משפט השלום חיפה א 004079/04
בפני: כב' השופט דניאל פיש תאריך: 22/11/2007
בעניין: עיריית חיפה
ע"י ב"כ עו"ד מלך אליהו התובעת
נ ג ד
1 . השמשוני יהודה ז"ל ת.ז. 005423959
2 . השמשוני סוזי ת.ז. 006528053
3 . השמשוני נעמי
4 . השמשוני שמואל ת.ז. 051583300
5 . השמשוני אמנון ת.ז. 006528061
ע"י ב"כ עו"ד עזורה ברח"ד ושות' הנתבעים
לערעור במחוזי (נדחה, 10-03-2010): עא 129--08 עיזבון יהודה השמשוני ז"ל נ' עירית חיפה שופטים: ש' וסרקרוג, י' כהן, ר' שפירא, עו"ד: ניר שגיב, שמואל ברח#ד
פסק דין
1. התובעת, עיריית חיפה, הגישה תובענה כספית על סך 580,161 ש"ח בסדר דין מקוצר נגד חמישה נתבעים. הנתבעים 1, 3, 4 ו-5 הינם בעלי הזכויות בגוש 11657 חלקות 3 ו-4 ונתבעים 1 ו-2 יחד הינם בעלי הזכויות בגוש 11658 חלקות 38, 37 ו-55. מקור הכספים שתשלומם נדרש הינו על פי היטל סלילה. התובענה הוגשה ביום 10.2.04. ביום 13.4.04 ניתנה רשות להתגונן כיוון שהנתבעים פנו למומחה על מנת לבסס טענת קיזוז בגין הפקעה (יצויין כי נתבע 1 יהודה שמשוני נפטר בטרם הגשת התובענה).
2. בתצהיר שהוגש על ידי נתבע 5, אמנון השמשוני, במסגרת בקשת הרשות להתגונן נטען כי לא מדובר בנכס גובל במשמעות חוק העזר החל. בנוסף, הועלתה טענת קיזוז ביחס לזכות לקבלת פיצוי עקב הפקעה שנעשתה במגרשים נשוא ההיטל כאשר סכום הקיזוז עולה על סכום החוב. המשך הדיון נדחה מספר פעמים על מנת שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית.
גירסאות הצדדים
גירסת העירייה - התובעת
3. מטעם העירייה הוגש תצהיר על ידי אלי וייס, מנהל היחידה למיפוי והערכות באגף תכנון דרכים, תנועה וגנים בעיריית חיפה. הוא חזר על הטענה כי הנתבעים 1 , 3, 4 ו- 5 הינם בעלי הזכויות בגוש 11657 חלקות 3 ו-4 וכי הנתבעים 1 ו-2 יחד הינם בעלי הזכויות בגוש 11658 חלקות 37, 38 ו- 55 (להלן – הנכס).
4. לטענתו, החליטה מועצת העיר להכריז על מספר רחובות כרחובות ציבוריים וסלילתם או הרחבתם בהתאם לחוק העזר בחיפה (סלילת רחובות), התשמ"ב-1982. נטען כי הנתבעים הינם בעלי זכויות בנכס הגובל בעבודות הסלילה ובתור שכאלה חלה עליהם חובה לשאת בהיטל בקשר לעבודות הסלילה הנ"ל שביצוען החל על ידי התובעת ברחוב 625 בקטע שבין רחוב ההסתדרות לבין מתחם לב המפרץ בסך כולל של 568,177 ש"ח (נכון ליום 31.10.03). החוב ביחס לכל נתבע פורט כדלקמן: נתבע 1 – 292,686 ש"ח; נתבעת 2 –224,947 ש"ח; נתבעת 3 – 20,842 ש"ח; נתבע 4 – 20,842 ש"ח; נתבע 5 – 20,842 ₪).
5. עבודות הסלילה שנעשו בנכס נשוא התובענה היוו סלילה חדשה של כביש מלא ללא הרחבה של כביש קיים ועל כן מדובר בהיטל בשיעור מלא. נטען כי התקבלו כל האישורים הדרושים לצורך הפעלת ההיטל. לעניין טענת הנתבעים כי ככל שהדבר נוגע לחלקה 55 בגוש 11658 אין בסיס לחיוב בהיטל סלילה מאחר ולא מדובר בנכס גובל, צויין כי בעקבות בקשה שהוגשה על ידי הבעלים (נתבעים 1 ו- 2 יחדיו) לאיחוד חלקות 37 ו- 38 עם חלקה 55 ניתנה באוגוסט 1994 החלטה של הועדה המקומית אשר המליצה לאשר את בקשת האיחוד הנ"ל וביום 28.11.94 אישרה הועדה המחוזית את הבקשה. מאחר והחלקות אוחדו בהתאם לבקשת הבעלים, נטען כי אין עוד בסיס לטענת הנתבעים כי אין מדובר בנכס גובל שכן מדובר בחלקה אחת מאוחדת הגובלת עם רחוב 625 בו בוצעו עבודות הסלילה.
6. באשר לזכות הקיזוז שנטענה, צויין כי לצורך ביצוע עבודות הסלילה הופקע שטח של 29 מ"ר מתוך שטח כולל של 3,467 מ"ר. כיוון שאותו שטח אינו מגיע ל- 40% משטח הקרקע הכולל, ולא קמה כל זכות לפיצויים או זכות לקיזוז כלשהו.
גירסת הנתבעים
7. מטעם הנתבעים הוגש תצהיר על ידי אמנון שמשוני, הנתבע 5. הוא טען כי חלקה 55 אינה נכס גובל לרחוב 625 על כן נטען כי הסכום הנדרש מהנתבעים 1 ו-2 בסכום כולל של 107,020 ש"ח הינו חסר יסוד. נטען בנוסף כי הבקשה לקבל תעודת מהנדס בדבר יום התחלת סלילת רחוב 625 בקטע שבין רחוב הסתדרות לבין מתחם לב המפרץ ומידע אודות אורך ורוחב רחוב 625 באותו קטע, ותאריך אישור תוצאות המכרז בקשר לסלילה ועוד תיק מצולם ואישור מסירה בדואר רשום לנתבעים לא התקבלו לידיהם. נטען כי לא ניתן ללמוד כיצד מחושב ההיטל באם מדובר בסלילה חדשה או בדרישה לתשלום בגין הרחבה.
8. נטען בנוסף לזכות קיזוז עקב הפקעה העולה על סכום התביעה. נטען כי הנתבעים פנו לשמאי מקרקעין וחוות דעתו של השמאי גרשון פנחסיק צורפה לתצהיר. על פי חוות הדעת, סכום הפיצוי עבור ההפקעה הינו לפחות 770,000 ש"ח. נטען עוד כי חישוב שיעור ההיטל בסך 60.4 ש"ח למ"ר נכון ליום 31.8.99 חסר בסיס. יצויין כי חוות הדעת הינו, הלכה למעשה, מכתב מהשמאי פנחסיק לאמנון השמשוני ואינו ערוך כחוות דעת משפטית.
החקירות בבית המשפט
9. בחקירתו הנגדית אישר אלי וייס שחלקה 55 רשומה בפנקס המקרקעין כחלקה בפני עצמה (עמ' 8). אולם, העד חזר וציין כי היתה בקשה לאיחוד חלקות שאושרה על ידי הועדה המחוזית וכי הנתבעים בנו מבנים בהתאם לחלקות המאוחדות. התברר כי החלקה רשומה בפני עצמה, אך לפני ביצוע הסלילה הוגשה בקשה לאיחוד חלקות (עמ' 8). נאמר על ידי העד כי "אחרת לא היו מקבלים היתר בניה, הם לא היו יכולים לבנות בנינים בלי קוי בנין, והראיה שבנו את הבתים באמצע החלקות זאת אומרת שהאיחוד הזה אושר והמגשר נחשב כחלקה אחת וכך העיריה מקבלת זאת". הוא גם אישר כי הנכס שעל החלקה נבנה לפני שהוחל בסלילה (עמ' 9). הוא לא התנגד לאפשרות שמדובר במוסך שנבנה בשנות ה- 60.
10. בא כוח התובעת התנגד להעדת השמאי פנחסיק כיוון שהמסמך שהכין לא נערך כחוות דעת בהתאם לפקודת הראיות למרות שפנחסיק נכח באולם בעת הבאת ראיות הצדדים. בא כוח התובעת לא דרש לחקור את השמאי ועניין זה נותר לסיכומים.
11. אמנון השמשוני נחקר ואישר כי קיבל את ת/17 לידיו בדואר רשום. הוא טען בקשר להפקעה כי "העירייה הזמינה אותנו בשנות ה- 90, מהנדס העיר רוט, הזמין אותנו לפגישה במשרדו, אותי ואת אחי, אנחנו צרפנו את עו"ד ברח"ד לפגישה, זה היה הרבה לפני הסלילה, הסבירו לנו שעומדים להפקיע שטח נכבד מאחד המגרשים, יותר מ- 60% מאחד המגרשים שבחזקתנו ולא ניתנגד כדי לא לעכב את הפרוייקט… אנחנו נפוצה או על ידי שטח חלופי או על ידי תשלום במידה ונסכים" (עמ' 12). השמשוני גם אישר כי ב- 1962 או ב- 1963, אביו, יהודה, בנה את המבנה הקיים על שלושת החלקות וכי באותו זמן היתה שם רק דרך עפר מאולתרת ולא כביש סלול. הוא גם אישר כי מדובר בסלילה חדשה. המשפחה לא הגישה תביעה לפיצוי על ההפקעה כי ציפו שעם הטלת היטל הכבישים יהיה משא ומתן ויוכלו לכלול במסגרתו את עניין ההפקעה. נטען בהקשר לפגישה בעיריה כי הסיכום היה "או שאני אפוצה כספית או שאקבל קרקע חלופית. בכל מקרה העיריה תבוא לעזרתי בכל דבר שהיא תוכל לבוא בכל הדברים הקשורים לעסקים שלי. זה היה מין "ג'נטלמנס אגרימנט" (עמ' 13).
דיון
12. ראשית יצויין כי, למרות שניתנה להם אפשרות להביא חוות משלהם החל משלב בקשת הרשות להתגונן, הנתבעים לא ניצלו זאת. מכאן, הדברים האמורים במכתבו של השמאי פנחסיק אינם אלא עדות מפי השמועה ונציגי התובעת היו רשאים להתנגד להגשתם כחוות דעת ואין בהעדר חקירת פנחסיק כדי להקנות למכתב ערך נוסף.
13. חוק העזר מסמיך את התובעת להטיל היטל סלילה על הבעלים של נכסים גובלים (ע"א 889/01 - עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ . תק-על 2002(3), 150). טענתם העיקרית של הנתבעים היתה כי חלק מהחלקות אינו נכנס בגדר ההגדרה של נכס גובל היות ומדובר בחלקות נפרדות אחת מהשניה כיוון שאיחודן לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין וכי רק חלקה אחת גובלת בדרך שנסללה. טענה זו יש לדחות מאחר שניתנו כל האישורים הדרושים לאיחוד החלקות לחלקה אחת זמן רב לפני הסלילה ומאחר שהשימוש המעשי הנעשה בנכס הינו שימוש אחד המתפרס על כל החלקות אשר לא היה מתאפשר אילולא איחודן. בעל מקרקעין הנמנע מרישום איחוד חלקות שאושר מסתכן, אולי, בביטולו ביום מן הימים; אולם, אין זה ייתכן כי יוכל להמנע מתשלום היטלים החלים על החלקה המאוחדת לאחר שהשלים את שלבי האישור בפני מוסדות התכנון המוסמכים וביצע בניה בפועל על המקרקעין כמאוחדים שלא היתה מתאפשרת ללא איחודם (ראו סעיפים 137- 142 לחוק המקרקעין, התשכ"ה-1965). אין בהגדרת נכס גובל בחוק העזר כיחידת רישום נפרדת כדי לשנות ממצב זה כאשר הבעלים הם הגורם המונע את הרישום.
14. בראיות שהובאו על ידה הניחה התובעת את הבסיס הדרוש להוכחת קיום חבות לתשלום ההיטל. לעומת זאת, הטענות השונות שהועלו על ידי הנתבעים כגון אי-יכולתם לדעת אם מדובר בסלילה חדשה, אי-קבלת תשובות לעניין יום התחלת הסלילה ותאריך אישור תוצאות המכרז, אי קבלת נתונים לגבי אורך ורוחב הרחוב ואי-קבלת עותק מאישור מסירת ההודעה בדואר רשום או שהופרכו בעדות נציג העירייה או על ידי חקירת המצהיר מטעמם, או שנותרו טענות בעלמא.
15. באשר לטענות הנתבעים אודות זכות לקזז את ההיטל תמורת הפקעת חלק מהחלקה בהתאם להסכם "ג'נטלמני" בינם לבין העירייה, לא הונח בסיס מספיק להוכחת טענה זו. בנסיבות, כאשר כריתת הסכם כאמור עומדת בניגוד לדרכי הפיצוי הרגילות במקרה של הפקעת מקרקעין המפורטות בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 ופקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היה מקום, לכל הפחות, להביא לעדות את הגורם בעירייה אשר על פי הטענה השתתף במשא ומתן על מנת להוכיח את כריתת ההסכם.
5129371
5467831316. כתוצאה מכל האמור לעיל, מתקבלת התביעה והנני מחייב כל אחד מהנתבעים (או עזבונו) לשלם את חלקו היחסי בהיטל כדלקמן: : נתבע 1 – 292,686 ש"ח; נתבעת 2 –224,947 ש"ח; נתבעת 3 – 20,842 ש"ח; נתבע 4 – 20,842 ש"ח; נתבע 5 – 20,842 ₪, כאשר סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה תשלומי חובה), תש"ם-1980 מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך 10% מהסכום הכולל (לאחר תוספת הצמדה וריבית) בתוספת מע"מ כדין והוצאות בהתאם לפסיקתה שתוגש.
זכות ערעור תוך 45 יום.
5129371
54678313המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.
דניאל פיש 54678313-4079/04
ניתן היום י"ב בכסלו, תשס"ח (22 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים. דניאל פיש, שופט
קלדנית: שרה
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה