בסופו של הליך משפטי , מוכרעת המחלוקת בין הצדדים ע"י שופט.

 הכרעה זו המסיימת לכאורה את המחלוקת בין הצדדים נקראת "פסק דין ". 

ככל ומי מהצדדים חולק על הכרעת בית המשפט, עומדת לו הזכות להגיש ערעור לבית משפט בערכאה גבוהה יותר. 

בבתי המשפט האזרחיים והפליליים בישראל קיימות 3 ערכאות שיפוטיות – בית המשפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. 

ככלל, ערעור על פסק דין יוגש לבית משפט שנמצא בדרגה אחת מעל בית המשפט שעל פסיקתו מערערים, על פסק דין של בית משפט השלום מערערים לבית המשפט המחוזי ועל פסק דין של בית משפט המחוזי מערערים לבית המשפט העליון. 

חשוב לזכור שלא כל תחושה של חוסר צדק מצדיקה הגשת ערעור. 

הליך הערעור לא נועד לאפשר למערער קיום משפט חוזר, אלא מטרתו של הליך הערעור היא לבחון האם יש בפסיקת בית המשפט שעל פסיקתו מערערים, טעות משפטית המצדיקה את ביטולה ומכאן חשוב לקבל ייעוץ משפטי בטרם הגשת הערעור על מנת לבדוק את סיכויי וכדאיות ההליך. 

לעיתים, בעקבות הגשת הערעור, מתהפכת פסיקתו של בית המשפט וצד אשר יצא נפסד, בערכאה הראשונה, זוכה בערעור, באופן שפסיקת בית המשפט "הנמוך" יותר מתבטלת ובית המשפט הדן בערעור, פוסק לטובת המערער.  

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין נשוא הערעור, ועל מנת לנסות ולהביא לעיכוב ביצועו של פסק הדין, יש להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. 

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות מערכת של כללים ביחס להגשת ערעור. לעיתים הערעור יהיה בזכות ולעיתים יהיה צורך לבקש מבית המשפט רשות להגשת הערעור (ערעור ברשות). כמו כן יש התייחסות בחקיקה למועדי הגשת הערעור ולמסמכים שיש לצרף לכל בקשת ערעור ולכל ערעור. 

עו"ד אליהו מלך וצוות עורכי הדין במשרדו, מעניקים ייעוץ משפטי ליחידים, עסקים ותאגידים בכל הנוגע להערכת סיכויי ערעור ומייצגים צדדים לערעור, בתחומי המשפט השונים. 

למשרדנו, ניסיון עשיר בייצוג צדדים בערעורים בערכאות משפטיות שונות לרבות ניסיון עשיר בייצוג בערעורים בבית משפט העליון, לרבות ערעורים שהסתיימו בפסיקות תקדימיות חשובות. 

פנו למשרד עו"ד אליהו מלך לצורך קבלת ייעוץ בנושא.